19.8.08

כל רגע שנשמר - זיכרון ישן
וכל מה שנשכח עם השנים
כל שכבר עבר
האם תזכור אותם
האם תדע? אתה שם בכולם.

כל מכתב שלא נכתב
כל שנאמר
בכל סימן אשר נגלה אלי ואומר אותך
הבוקר שעולה, עלה נושר, ירח בחלון.

מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך
האם תשמע קולי קורא לך, האם תדע?
האם תזכור שתיקות יפות את לחישת קולך
את מגע ידך.


אליאל
    השעה מאוחרת בערך 3 לפנות בוקר. אני סתם שוכב במיטה, פנינה כבר ישנה והינה החיוך שלך, החיוך היפיפה שלך שוב עולה לי מול העיניים, הצחוק, הדיבור. אני קם והולך למחשב ומתחיל לכתוב ומשנה כל פעם קצת . רק בלילה אתה מגיע, מופיע לי מול העיניים אני עוצם אותם ואתה בא אני סוגר אתה הולך מוזר... כמו מלאך אשר בא לעשות איזה סוף טוב בחלום.
    שנתיים זה המון זה כל כך הרבה זמן, איך בכלל אפשר להסביר איך עבר כל כך הרבה זמן?! אז זהו שזה נראה לי שזה קרה אתמול בשעה 16.00 בדיוק אני יושב בבריכה בשרונה עובד כרגיל נער בן 18 וחודש . יושב עם חברים שבאו להעביר לי את הזמן במשמרת הערב כדי שתעבור מהר ... ואז בדיוק בשעה 16.10 מגיע הרגע שבו חיי השתנו , חיי כולנו. מגיע אליי קצין בדרגת סרן ואומר לי אתה גיל-עד ? ואני עונה בביטחון כן ! יש לי בשורה לספר לך , "אחיך אליאל נהרג בלבנון " יש לך טעות אמרתי והסתובבתי "לא , לא אין לי טעות " מה ? איך זה קרה? הוא הייה בתוך טנק ... " עכשיו באמת יש לך טעות, אליאל לא שריונר הוא חי"רניק.!" אבל כנראה שזאת לא הייתה טעות וכנראה שלא הייתי צריך להגיד את שמי בביטחון.
    אליאל שנתיים אני בלעדייך וחשבתי שהגיע הזמן שאני אדבר קצת עלייך, עלינו .... אהבנו אחד השני בצורה אמיתית! דאגנו אחד לשני היינו משפחה חמה ואוהבת שמכניסה כל יום אורחים אליה הביתה ומארחת כמעט את כל חגי ישראל, עליהם גדלנו , על לישון בסוכה או לחפש את האפיקומן אצל סבא אברהם וסבתא פניה . משפחה שורשית כזאת שמטיילת בלי סוף בכול הארץ, אבל כבר לא.
    אליאל מאז שאתה איננו משהו השתנה אין מי שידחוף לטייל, אין עם מי לעשות שיחות נפש על הכול בימי שבת בויליג', אין עם מי לרכב על האופניים טיולים עם מטרה .אני זוכר פעם אחת עשינו טיול מתל פאחר לכינרת ,ופעם טיול מכפר תבור לכוכב הירדן ,שם יש אנדרטה לזכר חייל שנהרג ומשם ירדנו לקיבוץ גשר שם נמצאת המשטרה הבריטית איפה שעשית השלמת לוט"ר, האופניים החדשות שקנית ובקושי הספקתה לרכב עליהם עומדות יחד עם שלי יתומות ,איני מסוגל לרכב עליהם בלעדייך לבד, מלבד פעם אחת שרכבתי עליהם עשיתי שני טיולים לזכרך חוצה ישראל לזכר כל נופלי המלחמה בקטע האחרון שהייה מהערבה לאילת , הייה לי קשה לטפס את הר "ברך" ואת "מעלה סיירים" לא כי זה קשה כי לא הייה מי שיסביר לי למעלה מה אני רואה וכמה נלחמו בשביל זה .
    אליאל יש לך אחיינית שלא הספקתה להכיר שירה ועוד אחת בדרך , אין מישהו אשר הייה יכול לשחק ולחנך אותן יותר טוב מימך , בקיץ 2007 עשינו לכבודך "יום ספורט אתגרי" יום אשר לפי דעתי אין יום שיכול לתאר אותך יותר טוב מיום זה . ביום היו כמובן חבריו מהצוות ,וחיילך מהעורב ועוד המון חברים שלך , ביום זה היו תחרויות מכול הסוגים מריצת ניווט, וניווט עם אופניים קט רגל כדור-עף ובשנה האחרונה הוספנו גם כדורסל כולם באים לכבודך כולם רוצים להנציח אותך בדרך אשר הייתה לך .
    אחי שני הצוותים אשר השארת אחריך הצוות מהפלס"ר והצוות מהפלנ"ט והחברים מגדוד 7002 אלו אנשים מדהימים אשר בהם אני מנסה למצוא אותך את העצות שלך את הרגישות שלך. חברייך הטובים ביותר דנגור ,רחמים ודולה נהיו כמו אחים גדולים בשבילי תמיד עוזרים מייעצים בשעת הצורך.
    אליאל בימים אלו אנו משחקים בליגת הקיץ אשר קרויה על שימך , אך השנה משהו שונה עשינו קבוצה לזכרך "קבוצת אליאל" כל חבריי הקבוצה הם חבריך מהכפר מהמשפחה וכולם משחקים למען מטרה אחת למענך!!! כולם רוצים להקריב ולשקע במשחק כמו שאתה הייתה עושה אשר שיחקת בקבוצה של הכפר .
    אתה בטח יושב שם למעלה עכשיו עם האנשים שהערצתה , דודך יוסי ,ארז גרשטיין ,אמיר מי-טל, על סיפור חייהם גדלת. אז אליאל תמסור דרישת שלום גם לבני הכפר אשר גם איתם גדלת באדמתנו הקטנה איציק דגן , גיל הרמתי וכמובן יערה אשר איתה דברתה בשיחתה האחרונה בחייה.
    אחי אני רוצה לעשות משהו אשר אני חולם עליו בלילות מהיום בו עזבת... אותי זהו הגשמת חלום עבורי . חלום אשר הלוואי ולא הייתי צריך לחלום עליו או להגשימו לעולם!
אני סמל גיל-עד בן יהודה מצדיע לך אחי אליאל בן יהודה !
נוח על משכבך בשלום אוהב תמיד אחיך
.


חזרה לרשימה