תמי אליאל

אליאל אליאל של כולנו...

נולדת בחודש סיוון- חודש של נתינה והענקה, חודש של מתן תורה, חודש של קדושה וטהרה, תום ושמחה סימן להתחלה ובראשית. 

נהרגת על הגנת המולדת שכה אהבת, בחודש אב. חודש של חום ויובש. חודש שחציו פורענות וחציו שמחה- חודש אב- אב לכל החודשים.
הירוק נהיה צהוב, מתייבש ומתכנס בתוכו. כאילו קמל, כמו רוצה לנוח, כמו רוצה לחזור הביתה, לאדמה. סימן לסוף.

אליאל, אליאל שלנו!

כאשר הטמנו את יוסי אליאל ,דודך הגיבור, ברגבי אדמת הכפר, בחרת להגיח לאור העולם, יפה, חייכן, בוגר, גאה ושמח.
נולדת במלחמה , ובמלחמה הלכת!
כוחות לבנון הנוראים נשפו בלידתך וצמרות ארזי הלבנון כופפו קומתם במותך.
הנצחת בשמך את שם דודך יוסי וכמובן את שם משפחת אליאל. חי וקיים וממשיך בכפר תבור, החזה נמתח והגב זקוף.

גדלת ופרחת, נשמת את האדמה, אהבת לנשום את אוויר הפסגות, הערצת את גרגרי האבק של ארצנו האהובה.

אהבת את החיים, לנסות ללמוד ולהתנסות בכל הזדמנות אפשרית.
תמיד חיפשת לתת ולתרום, לעשות מעבר ולהשקיע, מהדרכה בתנועה, משחק כדור רגל, רכיבה על אופניים ועזרה בכל דבר עם לב ענק וחיוך משמעותי. מלא חום ואהבה. בכל מקום ובכל זמן.
תמיד קרנו ממך הביטחון והשמחה.
תמיד זרח ממך האור, האור של הנתינה והאהבה, אורה של האדמה, אורה של הארץ הזאת שעליה נתת את גופך החסון ונשמתך הזקה.

אליאל, אליאל שלנו...

גדלת בצל ענקים. דור נפילים אוהבי הארץ, יודעי קרבות ומגני המדינה.
תמיד היית עבור כולנו דמות להערצה...
השראתה בנו בטחון ואמונה שזה אפשרי...
ארז גרשטיין היה לך כמודל, דמות לחיקוי, כסמל אורו הלכת.
גולני שלי, גולני שלך אליאל.
גולני ראשי תיבות: גוף ונשמה למען נצח ישראל.
כך האמנת וכך עשית.
בקורס קצינים טבעת להגביר את העיסוק בחינוך החיילים, יש להעריך את האדמה ולאהוב אותה. אמירת שכמעט עלתה לך בדרגות, אמרו עליך שם שאתה חולה "מעודף ערכיות", מחלה שרק החריפה עם השנים!
חייליך, פקודייך, עמיתייך עמדו ועומדים כנר לרגליך!
דאגתך לכל פרט ופרט כמו בן שהוא אב...

בחודש אב הכמעט אחרון של חייך החלטת להשתחרר מהצבא ולא לצאת למשימה שאין אתה שלם איתה.
קרעת את כל הטרקים הכי קשים בכל פינה בארצנו ומעבר לארצנו האהובה.
שבת הביתה לחתונת אחותך הבכורה רותם שכה אהבת.

אליאל יקר שלנו!
צו 8 תפס אותך בין לבין, בין עבודה ללימודים. עם אהבה ענקית לניצן, קצינת החינוך שלנו , שבה היית גאה, ברכש מעבר לים של עוד ק. חינוך למשפחה.
אבל... ללא היסוס , עם הרבה ביטחון ואמונה כבר.. מארגן, לומד את השטח, נאבק על מקצועיות ומתכונן למשימה... בדריכות...
אתה אמרת לנו שהיא שמשימה אפשרית!
מלא חיוך ואמונה בהישגים הגדולים. עוד רגע זה נגמר ואמא אסתר ערוכה ומוכנה לפריסה הקרובה... מקררים עמוסים, ארונות מלאים, כלים חד פעמיים והכל לכבודו של "אליאל- מלח הארץ", הגולנצ'יקיות שכל כך חשובה לגאוות המשפחה.
חודש אב...
חודש של רע עם טוב, חודש שבו נאמר אלי אלי למה עזבתני?
בחודש של מתנה באת ובחודש של גאולה נלקחת, כזה היית אליאל.
דם חבריך הפצועים ניגר על ידיך שעה שחילצת אותם תחת אש, בגופך החסון גוננת עליהם להביאם למחסה.
הנורא מכל קרה לנו אתמול...
החיוך שלך אליאל יישאר בנו לנצח מוטבע בשמיים של אש צופה אל הבית, אל הכפר, אל ההר, אל האדמה הבוכייה שמסרבת להאמין...
סבתא פניה, יוסי אליאל הבאנו לכם את אליאל שלנו... תשמרו עליו.
סבא אברהם, אסתר, אריה, גלעד, רותם ומשפחת אליאל המורחבת, אנחנו מתחייבים לשמר את דרכו של אליאל מדור לדור.

חזרה לרשימה