14.6.2007

אורחים נכבדים וחברים יקרים,

איני נוהג לשאת נאומים, אבל הפעם החלטתי לפנות אליך בני אליאל.

היום אני עומד כאן בכפר תבור, הכפר שבו נולדת וגדלת ושכל כך אהבת, ומתייחד שוב עם החברים בדומייה ובכאב.

אליאל, אינך יכול לדעת עד כמה אתה חסר לי, עד עכשיו איני יכול לתפוס ולעכל את העובדה שנהרגת ביום האחרון של המלחמה הארורה, מלחמת לבנון השנייה.

גדלת וחונכת להיות לוחם אמיץ, מאז שהיית ילד לקחתי אותך איתי לבצע תיקונים בטנקים, טיפסת איתי על הכלם ונשמת צבא לתוך ריאותיך הטהורות.

בהמשך דרכך התגייסת לחטיבת גולני, היית לוחם בסיירת, סיימת קורס קצינים והפכת לקצין ומפקד בחטיבה מספר אחת, תרתי משמע.

מסירותך המיוחדת במינה גרמה לחבריך ולכל פקודיך להעריך אותך וללכת אחריך בגאווה ובראש מורם.

אליאל, אתמול ציינו 25 שנים ליום הולדתך.

יום יום, שעה שעה, ובמשך כל השנה האחרונה מהדהדים בליבי ובראשי זיכרונות ענוגים מתכונותיך ואופייך המקסים והמיוחד.

אני זוכר את פניך, את החיוך הצעיר והמתוק וכולי מלא בגעגועים.

מהיום שנפרדנו חיי השתנו מקצה לקצה, תחושת האבדן מנקרת, מעיקה ולא נותנת לי שנייה אחת של רוגע.

כולנו ניצבים כאן בכפר תבור וזוכרים איך הפעילות הספורטיבית הייתה חלק בלתי נפרד ממך ומדמותך.

יום הספורט שנערך כאן היום, מוקדש כולו לך בן אהוב ולהנצחת שמך ביוזמתו של אחיך הקטן גילעד.

אורחים וחברים יקרים, אני מודה לכל אחד ואחת מכם על שנטלתם חלק ביום חשוב זה, אתם חלק מאיתנו אחים אמיתיים.

כולי תקווה שיום זה יהפוך למסורת ובכל שנה נציין ביחד את זכרך ביום ספורט במקום שכל כך אהבת ובו תישאר לעד.

בן יקר ואהוב שלי, תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים,

אוהב אותך ומתגעגע

 

אבא

 


 

                                                                                                            13.6.2008

 

 

אורחים נכבדים, זו השנה השנייה שאנו מקיימים את יום הספורט האתגרי בכפר תבור לזכר בני, סרן אליאל בן יהודה שנפל במלחמת הלבנון השנייה.

לא אחת אני חוזר לאותו יום ארור של ה-13.08.06, יום בו עצר הכל מלכת.

יום שבו חרב עולמי.

אליאל, לא עובר יום שאני לא חושב עליך, אתה שגדלת בכפר תבור שכל כך

אהבת. התגייסת לחטיבת גולני, חטיבה מס' 1 תרתי משמע, הפכת לקצין ולמפקד

בחטיבה והיית אהוב מאוד על פקודיך.

את כל תעצומות הנפש אני שואב מדמותך, מהחיוך המתוק שלך שמלווה אותי בכל דקה, ומחוש ההומור המיוחד כל כך והאופייני רק לך. אתה חסר לי מאוד אליאל, מיום שהלכת חיי אינם חיים רגילים, חיי אינם שמחים יותר.

אהבת מאוד את ארץ ישראל, את הארץ היחידה שבו העם היהודי יכול להיות חופשי ומגן בחירוף נפש על חייו ואדמתו ,כך גם אתה בחרת שהתגייסת לגולני והמשכת את מפעל החיים של דודך יוסי ז"ל שנפל ממש על אותה אדמה ארורה, אדמת לבנון, בשנת 1982.

התאפיינת ברוח גבורה והקרבה, ללא כל היסוס למען תקומתה והגנת על הארץ.

אליאל, מיום לכתך אני הולך כפוף וחרישי ובעניי תוגה.

צליל קולך מהדהד כל יום בזיכרוני.

מגע ידייך, החיבוק, הנשיקה צרובים עמוק בנשמתי.

לסיום אורחים יקרים ונכבדים, אני רוצה להודות באופן אישי לכל אחת ואחד מכן על שבאתם ליום זה וכמו כן לכל מי שתרם להקמת אירוע זה ובמיוחד לבני גלעד שסייע לי מאוד להקים את האירוע הזה ובכך כולם שותפים להנצחת פועלו של בני אליאל.

 מקווה אני שתפיקו את המיטב מיום הספורט אתגרי זה ומאחל לכם הנאה שלמה.

אליאל, כולי מלא געגועים וכיסופים לדמותך, ואישיותך המיוחדת.

לנצח אשא בליבי את זיכרונך.

 

 

 

 

אבא

 


חזרה לרשימה